יום שלישי, 21 בינואר 2014

ששש...יש לי סוד...

הכול התחיל לפני כשלוש שנים...
שאלתי את חברתי דליה, שהיא אשת חינוך מדופלמת – במה אוכל לעזור ?
והיא ביקשה ממני דבר אחד פשוט. ביקשה דבר שיעביר את המהות של השבת בצורה פשוטה בגן.
אני אז בחופשת לידה של ילדי השלישי והאהוב.
נכנסת לסטודיו 
(עם תינוק על הידיים) ומתחילה לחשוב... 


תוהו ובוהו - תהייה ובהייה
זמן של תוהו ובוהו, תהייה ובהייה
האינסוף פרוש לפני ואני מתחילה לבחור ולצמצם
רעיונות, מחשבות, סיפורים, דמויות, חומרים, צבעים, שמות, תפיסות...
הכול מתערבב בחוסר סדר, בתנועה מתמדת
ואני בוחרת, מסמנת, כותבת, חוקרת, מחפשת ומוצאת.
ולאט לאט מתגבש לו רעיון
ולאט לאט הוא מתבהר
מתחילה מהמהות ויוצאת אל החומר, אל הצורה, התנועה והצליל.
עובדת, כותבת, משרבטת, גוזרת, מחברת...
לאחר כמה שבועות גועשים נוצר הדגם הראשון של הדבר!!!

הזמנתי את דליה, הראיתי לה את הדבר
ודמעות עלו בעיניה...
וגם בעיניי...
חייכנו אחת לשנייה וידענו שזאת ההתחלה.
ובינתיים, זה מה שאני יכולה להראות מהדבר.


הדבר
הדרך הייתה ארוכה ומפותלת, תהליך היצירה, העיצוב והמימוש.
האנשים שפגשתי בדרך, החברים, העצות, אינסוף הרעיונות והאפשרויות, פתיחות הלב וההחלטות.
היו בדרך אתגרים רבים.
והיו גם סימנים של אור...
סימנים שסימנו לי שזאת הדרך הנכונה...

היה מאתגר, מרתק, מחייה, משמח ומרגש
לעתים היה גם לא פשוט ונדרשה המון נחישות, אמונה והתמדה.
תמיכה אינסופית מבעלי האהוב ניר, מהחברים ומהמשפחה כולה.

תודה, תודה, תודה!
כולי מלאת התרגשות והודייה.

ממש בימים אלו הדבר עומד לצאת אל העולם בשמחה גדולה!
בינתיים, הוא עוד סוד...
יכולה רק לספר שהוא כבר מוכן
ואני נערכת לקראת השקה חגיגית לכבודו או לכבודה...

מבטיחה לספר מה הדבר...בקרוב.
נשיקות

אורלי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה