סדנת כמו כפפה ליד היא סדנה חדשה שיצרתי לנשים לאחר ניסיון וידע שצברתי עם השנים בהנחיית גננות ומטפלות. פתאום שמתי לב שיש באמתחתי כמות לא מבוטלת של סדנאות מקסימות.
רציתי לחלוק את הידע שברשותי עם נשים נוספות ולתת להן את האפשרות ליצור, לחוות,
ליהנות ולרפא דבר מה בעצמן.
מיד ניגשתי לעבודה ובניתי את הסדנה הביתית הראשונה שלי.
הסדנה הייתה בנויה משלושה מפגשים אחת לשבוע, במשך בוקר שלם של יצירה,
נוף גלילי וארוחת בוקר מפנקת עם הלחמים המעולים של מיכל מ"הלחם של השכן".
היום אשמח לשתף אתכם בחוויות ותובנות מהסדנה.
במפגש הראשון - יצרנו, בובות כפפה בדמות אנושית.
כל אחת יצרה דמות שאליה התחברה. במהלך הסדנה עלו שיחות, הגיגים, חוויות וצחוקים.
בלי לשים לב, כל אחת חשפה חלק קטן וכאוב מליבה. ומבלי לשים לב, כל אחת יצרה בובה שעזרה לרפא את הכאב אם במודע ואם שלא במודע.
לפניכם הבובות שהנשים יצרו:
שרון יצרה את האדם הקדמון - מחווה למאיר שלו.
מרים יצרה גמד לנכד שלה.
גזירת הכפפה במקום הידיים מאפשרת לבישה ביד ימין וביד שמאל.
חגית ואמה בלה יצרו ילדה ומלכה-מכשפה.
בלה, האמא יצרה עם חדוות יצירה של ילדה מלאת שמחת חיים.
וחגית יצרה בכישרון רב בובה שתשמש אותה בתיאטרון הבובות אותו היא יוצרת.
הנשים ספרו שילדיהן ונכדיהן אהבו מאוד את הבובות ואף יצרו עניין בבית.
נוצר קשר מסוג חדש במשחק, בהקראת סיפורים ומשחקי דמיון.
במפגש השני יצרנו בובות מכפפה - בעלי חיים על ארבע.
טכניקת היצירה דומה ואילו אופן ההפעלה שונה במקצת.
שתי הנשים בחרו ליצור במפתיע את אותה חיה - אריה.
שתיהן נשים עדינות, מופנמות, נעימות ויצירתיות. הבחירה באריה, אצלי לפחות מתקשרת אל האריה שבתוכנו. האריה שבאופן טבעי הוא חלק מאיתנו ותפקידו לשמור עלינו. אצלי כמו אצל נשים רבות האריה צפון היטב במעמקי הנשמה. ועל כן חוויתי לא פעם נכוויתי.
היום, אני יודעת שיש לאריה תפקיד חשוב. הוא זה שהולך כמה צעדים לפני, בודק את השטח, מתריע ולפעמים גם תוקף אם צריך. עד היום זה סיפור לא פשוט מבחינתי אבל אני נדרשת מדי פעם להוציא את האריה לטיול ...כשאני צריכה לשמור עלי או על יקריי או כשאני זקוקה לאומץ ותעוזה!
אז אלו האריות שנוצרו. אריות שונים, מסיפורים שונים בעלי אופי שונה.
מדהים לראות איך תמיד הבובות יוצאות שונות אחת מהשנייה, גם אם הנושא זהה.
האריה של מרים, בנוי מגזרת חזית.
האריה של שרון, בנוי מגזרת פרופיל.
במפגש השלישי -
חשפתי את הסוד המקצועי שלי ולימדתי איך יוצרים בובות איצטרובל!
זו הייתה חגיגה של איצטרובלים, חומרים מן הטבע, בדים, חרוזים וחוטים...
כל אחת בחרה חיה: קיפוד, צב או ינשוף.
התאימה לחיה את האיצטרובל המתאים ויצאה לדרך...
חדוות היצירה הייתה בשיאה, נשים שחששו להחזיק מחט בידן, כבר עשו זאת בביטחון במפגש הזה.
זו הייתה הנאה צרופה בה נוצרו חיות בעלי אישיות ואופי.
שרון יצרה קיפוד בדמות כריש...
וחיפשה זווית מעניינת לאיצטרובל - על קצות האצבעות.
צב מים...
התיפורים הכחולים יוצרים תחושה של חיות מים מלאות הבעה והומור.
מרים יצרה ינשופה מעודנת.
עיניי הינשופה רקומה בצבעים ירוקים. השילוב בין ירוק לחום נראה מאוד רענן.
ינשופה יפה, קיפוד מתוק וצב עייף. כולם בצבעי אדמה.
מיכל יצרה ינשוף כחול עיניים, מתנה לבן זוגה כחול העיניים...
זווית האיצטרובל מקנה לינשוף תנועה והבעה.
חברים וחברות...
זהו בינתיים,
אני מרגישה מלאת סיפוק ושמחה.
מתכננת כבר את הסדנה הבאה:-)
ניפגש בשמחות
אורלי
אשמח לשמוע מה אתם חושבים כאן למטה :-)
רציתי לחלוק את הידע שברשותי עם נשים נוספות ולתת להן את האפשרות ליצור, לחוות,
ליהנות ולרפא דבר מה בעצמן.
מיד ניגשתי לעבודה ובניתי את הסדנה הביתית הראשונה שלי.
נוף גלילי וארוחת בוקר מפנקת עם הלחמים המעולים של מיכל מ"הלחם של השכן".
היום אשמח לשתף אתכם בחוויות ותובנות מהסדנה.
במפגש הראשון - יצרנו, בובות כפפה בדמות אנושית.
כל אחת יצרה דמות שאליה התחברה. במהלך הסדנה עלו שיחות, הגיגים, חוויות וצחוקים.
בלי לשים לב, כל אחת חשפה חלק קטן וכאוב מליבה. ומבלי לשים לב, כל אחת יצרה בובה שעזרה לרפא את הכאב אם במודע ואם שלא במודע.
לפניכם הבובות שהנשים יצרו:
שרון יצרה את האדם הקדמון - מחווה למאיר שלו.
מרים יצרה גמד לנכד שלה.
גזירת הכפפה במקום הידיים מאפשרת לבישה ביד ימין וביד שמאל.
חגית ואמה בלה יצרו ילדה ומלכה-מכשפה.
בלה, האמא יצרה עם חדוות יצירה של ילדה מלאת שמחת חיים.
וחגית יצרה בכישרון רב בובה שתשמש אותה בתיאטרון הבובות אותו היא יוצרת.
הנשים ספרו שילדיהן ונכדיהן אהבו מאוד את הבובות ואף יצרו עניין בבית.
נוצר קשר מסוג חדש במשחק, בהקראת סיפורים ומשחקי דמיון.
במפגש השני יצרנו בובות מכפפה - בעלי חיים על ארבע.
טכניקת היצירה דומה ואילו אופן ההפעלה שונה במקצת.
שתי הנשים בחרו ליצור במפתיע את אותה חיה - אריה.
שתיהן נשים עדינות, מופנמות, נעימות ויצירתיות. הבחירה באריה, אצלי לפחות מתקשרת אל האריה שבתוכנו. האריה שבאופן טבעי הוא חלק מאיתנו ותפקידו לשמור עלינו. אצלי כמו אצל נשים רבות האריה צפון היטב במעמקי הנשמה. ועל כן חוויתי לא פעם נכוויתי.
היום, אני יודעת שיש לאריה תפקיד חשוב. הוא זה שהולך כמה צעדים לפני, בודק את השטח, מתריע ולפעמים גם תוקף אם צריך. עד היום זה סיפור לא פשוט מבחינתי אבל אני נדרשת מדי פעם להוציא את האריה לטיול ...כשאני צריכה לשמור עלי או על יקריי או כשאני זקוקה לאומץ ותעוזה!
אז אלו האריות שנוצרו. אריות שונים, מסיפורים שונים בעלי אופי שונה.
מדהים לראות איך תמיד הבובות יוצאות שונות אחת מהשנייה, גם אם הנושא זהה.
האריה של מרים, בנוי מגזרת חזית.
האריה של שרון, בנוי מגזרת פרופיל.
במפגש השלישי -
חשפתי את הסוד המקצועי שלי ולימדתי איך יוצרים בובות איצטרובל!
זו הייתה חגיגה של איצטרובלים, חומרים מן הטבע, בדים, חרוזים וחוטים...
כל אחת בחרה חיה: קיפוד, צב או ינשוף.
התאימה לחיה את האיצטרובל המתאים ויצאה לדרך...
חדוות היצירה הייתה בשיאה, נשים שחששו להחזיק מחט בידן, כבר עשו זאת בביטחון במפגש הזה.
זו הייתה הנאה צרופה בה נוצרו חיות בעלי אישיות ואופי.
שרון יצרה קיפוד בדמות כריש...
וחיפשה זווית מעניינת לאיצטרובל - על קצות האצבעות.
התיפורים הכחולים יוצרים תחושה של חיות מים מלאות הבעה והומור.
מרים יצרה ינשופה מעודנת.
עיניי הינשופה רקומה בצבעים ירוקים. השילוב בין ירוק לחום נראה מאוד רענן.
ינשופה יפה, קיפוד מתוק וצב עייף. כולם בצבעי אדמה.
מיכל יצרה ינשוף כחול עיניים, מתנה לבן זוגה כחול העיניים...
זווית האיצטרובל מקנה לינשוף תנועה והבעה.
חברים וחברות...
זהו בינתיים,
אני מרגישה מלאת סיפוק ושמחה.
מתכננת כבר את הסדנה הבאה:-)
ניפגש בשמחות
אורלי
אשמח לשמוע מה אתם חושבים כאן למטה :-)
וואו אורלי,
השבמחקממש כיף.
אילו רק הייתי גרה בצפון...
סדנא כלכך מעניינת וכייפית.
כל הכבוד...
טלילה יקרה,
השבמחקבואי לביקור כשאת בצפון
אנחנו חייבות להיפגש יום אחד:-)