יום שני, 7 באוקטובר 2013

השכנים טובים בעיניי


מזה כמה חודשים, שאני עובדת על פרויקט חדש, תיאטרון סיפור ויצירה של הסיפור הנפלא 
"דירה להשכיר" מאת הסופרת האהובה עלי לאה גולדברג. 
הכול התחיל מקופסת גפרורים קטנה...
ואז... ניצת בי רעיון, לבנות בית מקופסאות גפרורים ומיד נכנסו לדירות השכנים של דירה להשכיר.
כך נולדה סדנת יצירה מקסימה להורים וילדים.
סדנת יצירה - "דירה להשכיר"
מגדל עשוי קופסאות גפרורים.
סדנת יצירה: "דירה להשכיר"
הרעיון המשיך להתפתח והפך לתיאטרון סיפור של הסיפור הנפלא "דירה להשכיר".
כמובן שהתחלתי לעבוד בקרטון בכדי להמשיך את השיח עם קופסאות הגפרורים ומשם כבר הכול התגלגל... לא יכולתי להפסיק ליצור...הבית קרם עור וגידים ונראה כי רק עזרתי לו להתגשם.
דירה אחר דירה, קומה אחר קומה, נבנה מגדל פאר בן חמש קומות.
בכל קומה גרה דיירת. בהתאם לאופייה עוצבה הקומה ובהתאם לתפקידה ותנועתה על הבמה בניתי מנגנונים שונים לפתיחת החלונות ויצירת הקסם...

מנגנון פתיחת החלון בבית הקוקייה.
את התרנגולת עיצבתי בהשראת זמרת אופרה שמנה ומדושנת. יצרתי את הדירה כחנות שוקולד. חלון רחב כפיים ושוקולדים עטופים נייר זהב מונחים על מדף מאחוריה. התרנגולת שרה שיר אהבה בצרפתית.


"...בקומה הראשונה, תרנגולת שמנה."
את דירת הקוקייה עיצבתי בהשראת שעון קוקייה עשוי עץ. ממש כמו שהיה לנו פעם... ובכל שעה הקוקייה יצאה ובישרה על השעה לפי מספר הקוקיות...
בניתי מנגנון שיאפשר את קסם הקוקו המפורסם. ויצרתי שני עצים ובהם גרים גוזליה של הקוקייה. והם נחשפים רק במהלכו של שיר מארש עם חלילית.


"...בקומה השנייה, גרה קוקייה."
החתולה השחורה ניחנת באסטטיקה רבה,אהבת ניקיון וחושנית.
יצרתי לה סמרטוט שאם תרצו, יוכל להראות כמו מטפחת חיונית לריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה הלטיני.


"...בקומה השלישית, חתולה כושית."
את דירת הסנאית בקומה הרביעית, עיצבתי בהשראת מאורת סנאי על עץ האלון.
חלון שנראה כחור עגול כאילו היה על גזע העץ. ומשני צידי הדירה נשלפים ענפים ויוצרים תחושה שהסנאית באמת גרה על העץ בין הענפים. המוסיקה שבחרתי לסנאית הייתה מוסיקה אירית - ג'יג קופצני ושמח.


"...בקומה הרביעית, גרה סנאית"
הקומה החמישית היא הדירה להשכיר ובתום הסיפור, תגור בה היונה.
לכן הקומה החמישית עוצבה כשובך יונים. מבנה מלבני עם פתח קשתי וגג משופע.
בעלי החיים שמגיעים לדירה, מטפסים על הבית ומגיעים לדירה וכמובן שאינם מרוצים מהשכנים.
עד שבאה היונה ובניגוד לקודמיה, הדירה אינה נראית לה ולעומתה השכנים טובים בעיניה ועל כן היא שוכרת את הדירה.


היונה, בקומה החמישית.
רבות נכתב על הסיפור המיוחד הזה, על גישה פמיניסטית של היוצרת המופלאה לאה גולדברג שבחרה בדמויות נשיות לאכלס את המגדל. דבר שאני מאוד מתחברת אליו בהיבט הפילוסופי.
רעיון המציג חוסר איזון בין המינים בעולם ואת השאיפה לתיקון ואיזון מחדש.
"...עומד מגדל בן חמש קומות."
דיירי המגדל: תרנגולת, קוקייה, חתולה וסנאית
"...אל הבית באים דיירים חדשים."
תוך כדי כתיבה וחשיבה על תהליך היצירה שלי, אני שמה לב שדימוי הבית עובר כחוט השני בכל עבודותיי.
הבית בהצגה "אין דרקון בלי יש" הוא הבמה המרכזית. ממנו הכול נובע, נוצר ומשתנה.
האמא בעלת תפקיד מרכזי גדלה במקביל לדרקון שמסמל את עולם הדמיון והיא ממלאה את כל הבית בדיוק כמוהו. האמא עוסקת בעבודות בית כמו תליית כביסה וקיפולה.

אמא בבית ב"אין דרקון בלי יש".
בהצגה "צפרדי וקרפד" הבית של צפרדי גבוה עם גג משופע והוא מייצג את הבית המודרני (קופסה) לעומת הבית הפראי והטבעי של קרפד, שהוא למעשה עץ שלמרגלותיו גבעה קטנה.

הבית ב"צפרדי וקרפד".
ב"המעיל המופלא של יוסף", הבית של יוסף החייט הוא מזוודה קטנטונת שהגיעה בעלייה ארצה מפולין ומשמשת כבית, כתחנת מעבר וכסטודיו ליצירה.

בית המזוודה של יוסף מ"המעיל המופלא של יוסף".
חשבתי על רעיון הבית בעבודותיי וגיליתי, שאני סוג של צב.
אני חיה בבית , מגדלת את משפחתי, יוצרת בבית. הסטודיו שלי נמצא בבית. ובעצם הבית שלי הוא חלק מאוד מהותי בחיי. תוך כדי כתיבה מצחיקה אותי המחשבה שבדיוק בימים אלו אנו מתכננים את בניית הסטודיו החדש שלי ושוב הבית מתפתח, משתנה וחי...
כשאני מתבוננת על הבית כדימוי, אני רואה בו אורגניזם חי, משתנה, מתפתח, מתאים את עצמו לזמנים ומהווה מעטפת נוספת, אחרי הבגד והגוף.
הבית מצד אחד מאפיין ומגדיר אותנו ומצד שני שומר ומגן עלינו. הבית הוא העוגן והמקום הבטוח שניתן לחזור אליו לאחר שיצאנו אל העולם, ממש כמו הגוף לנשמה.

הפרמיירה של "דירה להשכיר" - הצגה ביתית עם השכנים.
והשכנים...
בדיוק כמו שחלמתי בתחילת הדרך - אני גרה על הר ירוק, בביתי הקט ואני יוצרת בו חיים, משפחה ואמנות. הנוף הנשקף מחלוני מרחיב את הלב ואני מודה על כך. אבל היום אני יודעת שמה שבאמת חשוב הוא שכנים טובים. הרחוב בו אני גרה הוא רחוב מאוד מיוחד... שופע ילדים מכל הגילאים ומשחקים. אחה"צ, הילדים יוצאים לשחק, המבוגרים נפגשים על כוס קפה ומקבלים את פניהם של השבים מהעבודה הביתה. יחסי השכנות הטובים, הפתיחות, הסובלנות והערבות ההדדית מעצימה את תחושת השמחה והביטחון שלנו יום יום. וזאת הסיבה שבחרתי ב"דירה להשכיר" להצגה. הרצון לשלום פנימי בתוכנו, שיקרין החוצה אל הסובבים אותנו ויביא שלום. 


שלום וברכה,
אורלי.

2 תגובות:

  1. אורלי, כמה מעניין לקרוא את כל סיפור המעשה. היצירתיות והמחשבה שלך לעומק על כל פרט יוצאת דופן ומביאה לידי בטוי את האישיות הייחודית של כל דייר . את לוקחת אותנו, הצופים, למסע קסום בעולמות הדמיון כפי שמזמן לא צללתי אליהם ובתוספת של חקירה עצמית פסיכולוגית- שילוב מושלם והוליסטי כל כך. מצפה לעוד... נועה

    השבמחק
  2. נועה אהובה, תודה רבה!
    איזו התבוננות יפה, מעמיקה ואוהבת...
    תודה על כל המילים הטובות
    ניפגש...

    השבמחק